מחקר
פרופ' רות פלאטו-שנער
הגנה צרכנית ללקוח הבנקאי: האם נדרשת בעידן הבנקאות הדיגיטלית?
על רקע פערי הכוחות והמידע שמאפיינים את מערכת היחסים בין הבנק לבין הלקוח הממוצע, ניתן לזהות בשנים האחרונות שתי מגמות שנועדו להגן על הלקוח. המגמה הראשונה מגבירה את חובות הבנק כלפי הלקוח בכל האמור לשמירת האינטרס שלו. הביטוי הבולט לגישה זו הוא חובת האמון הבנקאית, מכוחה נדרש הבנק להעדיף את אינטרס הלקוח על פני כל אינטרס אחר, לעיתים אף על פני האינטרס העצמי שלו. המגמה השנייה מנצלת את הטכנולוגיות הפיננסיות החדשות לשם העצמת הלקוח, על ידי כך שהיא מעמידה לרשותו מגוון כלים לניהול ענייניו הפיננסיים וקבלת החלטות מושכלות בעצמו. על פניו נראה שמדובר בשתי מגמות הפוכות. הראשונה חותרת להטיל את האחריות ללקוח, על הבנק. ואילו השנייה מטילה את האחריות ללקוח, על הלקוח עצמו. מטרת המחקר היא לנתח את ההשלכות של שתי המגמות האמורות על מעמדו של הלקוח הבנקאי, ולגבש המלצות באשר לטיב ההסדרה הרצויה להגנת הלקוח הבנקאי.
המחקר נערך בחסות מכון ספרא על ידי פרופ' רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית, המכללה האקדמית נתניה.
ינואר 2024
Prof. Evgeny Leandres – T.A. University
Does Market Efficiency Imply Capital Allocation Efficiency? The Case of Decentralized Exhanges
January 2024
פרופ' שלומית זוטא
האם יש מקום להטיל מס רווחי יתר על הבנקים בישראל? בחינה בראייה היסטורית וגלובאלית
במאי 2023 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק "מיסוי רווחי יתר של תאגידים בנקאיים, התשפ"ג–2023", לפיה יוטל מס על רווחי היתר של הבנקים הנובעים מגידול במרווחי האשראי שלהם. מחקר זה יבחן את הצלחת מס רווחי היתר תוך ניתוח ההיסטוריה של המס והמצב הנוכחי במדינות שונות בעולם, ויגבש המלצה באשר לשאלה אם יש מקום להטילו על הבנקים בארץ.
דצמבר 2023
Prof. Gal Oesteicher-Singer, Dr. Inbal Yahav Shenberger and Shir Edgar, the Coller School of Management
Does using – GPT increase the gender gap in financial decisions?
(בשלבי עבודה. עתיד להתפרסם בקרוב)
Michael Leshem – Phd candidate Coller School of Management – T.A. University
Deposit Decision, liquidity management and bank runs
(בשלבי עבודה. עתיד להתפרסם בקרוב)
ד"ר נמרוד שגב וד"ר סיון פרנקל
השפעות הרפורמה למעבר חופשי בין בנקים
בחודש ספטמבר 2021 נכנס לתוקף, בהובלת בנק ישראל ומשרד האוצר, תיקון לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א 1981, אשר חייב את המערכת הבנקאית לאפשר ללקוחות הבנקים מעבר חופשי מבנק לבנק בצורה קלה, מהירה, בטוחה וללא עלות (להלן – "רפורמת מעבר מבנק לבנק"). מטרת הרפורמה היתה להגביר את התחרות בין הבנקים; לאפשר לשחקנים חדשים להציע שירותים פיננסיים; להקל על יכולת המעבר בין בנקים; ולאפשר ללקוחות לשפר את תנאי ההתקשרות שלהם, בין אם באמצעות הבנק הקיים ובין אם באמצעות הבנק החדש, דרך חיזוק כוח המיקוח של הלקוחות.
במהלך השנה הראשונה התקבלו כ-96,000 בקשות ניוד, כאשר בפועל כ-67,000 לקוחות עברו בנק באמצעות המערכת המקוונת. כלומר פחות מ-1% מלקוחות הבנקים עשו שימוש במערכת בפועל. עם זאת, רפורמה אשר מגדילה את האיום התחרותי צפויה לגרום לשיפור משמעותי ברווחת הצרכן גם אם מספר המעברים בפועל, ואף מספר הבקשות למעבר, לא גדלו בצורה משמעותית. כך, לדוגמא, הרפורמה יכולה להגביר את כוח המיקוח של הלקוחות מול הבנקים בזמן שהחשש המוגבר מאיבוד לקוחות יכול לעודד את הבנקים עצמם לשפר את תנאי ניהול החשבון ללקוחות הקיימים ובכללם את עלות המוצרים השונים שמציע הבנק. מטרת המחקר, שנעשה בשיתוף בין מכון ספרא והאגף הפיננסי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, היא לבדוק את השפעת הרפורמה על התחרות ורווחת הצרכן בשוק האשראי הקמעונאי. המחקר משתמש במאגר נתוני האשראי של בנק ישראל ומובל על ידי ד"ר נמרוד שגב מבנק ישראל וד"ר סיון פרנקל מהפקולטה לניהול ע"ש קולר.
(בשלבי עבודה. עתיד להתפרסם בקרוב)
