ניירות מדיניות
הצעה לרפורמה במדיניות הקצאה וניהול קרקעות, מבני ציבור ונימב"י במרחב העירוני
מנחה: דורון יעקובי
הובלת הצוות: ויטא גופין
עריכה, מחקר ומפה: אדר' איל מיגדלוביץ, אדר' טליה לוי רוזנבוים
חברי צוות נוספים: עו"ד ליאה פרידמן, תומר ולדזי, ג'ייק גולדשטיין\
תקציר
הרשויות וגורמי התכנון מתמודדים באופן קבוע עם קונפליקט שנוצר בין הצרכים והעקרונות הכלל
עירוניים )ולעיתים אף הארציים והלאומיים( בהקצאה ובניהול קרקעות ומבני ציבור במרחב
העירוני, לבין העדפותיהם של התושבים הגרים בסמוך לאתר המיועד. במקרים רבים התושבים
הגרים בסמוך מבקשים לשמור על אורח חייהם, איכות הסביבה והקניין שלהם, וטוענים שעקרונות
התכנון לא עומדים בקנה אחד עם שאיפותיהם ואופי השכונה. לתושבים יש אומנם מוטיבציה רבה
ורצון להשפיע, אך בפועל יכולת ההשפעה שלהם מוגבלת מאוד – הם יכולים להביע את עמדתם רק
בשלב הגשת ההתנגדויות לאחר פרסומה בעיתונות. שלב זה אומנם מוגדר בזמן ונראה מצומצם
יחסית לאורך תהליכי התכנון המורכבים, אך הוא זה שמקבל את התהודה התקשורתית והציבורית
הגבוהה ביותר. התהודה הציבורית משמעותית במיוחד כאשר קיים פער בין האינטרסים הציבוריים
לאינטרסים פרטיים וישנו ניסיון של התושבים למנוע את הקמת המיזם מעורר המחלוקת ב"חצר
האחרית שלהם" )תופעת זו ידועה כנימב"י, באנגלית NIMBY: Not In My Back Yard .)
מנקודת מבטם של המתכננים ומקבלי ההחלטות, תופעת הנימב"י מהווה בדרך כלל חסם או עיכוב
משמעותי לתוכניות הפיתוח. מנגד, זו הדרך של התושבים המקומיים להביע את רצונם ולשמר את
מאפייני סביבת המגורים שלהם )פורטמן ופירסט, 0202 (. ההגדרה המוסכמת של המושג נובעת
מהמאפיין המרכזי המשותף לכל עימותי הנימב"י – ה קרבה הגאוגרפית. ככל שהתושבים מתגוררים
קרוב יותר למיזם מעורר מחלוקת, כך הסיכוי להתנגדות נימב"י גבוה יותר ) Dear, 1992 (. אם כן,
מצד אחד התנגדויות במסגרת תופעת הנימב"י מופיעות כאשר מימוש פרויקט טומן בחובו פגיעה
אפשרית בתושבים סמוכים מבחינה סוציאלית, בריאותית וכלכלית. מצד שני, הפרויקט כולל
יתרונות ותרומה לחברה או לקבוצה רחבה ורחוקה יותר ) Sebastian, 2017 .)
ברוב המקרים המוגדרים כנימב"י, ההתנגדויות נובעות משני גורמים עיקריים )פורטמן ופירסט,
0202 (: גורמים סביבתיים שבאים לידי ביטוי בהתנגדות למיקום מתקנים להטמנת פסולת, תשתיות
אנרגיה וכדומה ; וגורמים חברתיים שבאים לידי ביטוי בהתנגדות למוסדות ציבוריים, דוגמת
מוסדות חינוך, בתי אבות, מוסדות דת, מעונות לאנשים עם צרכים מיוחדים וכדומה.
נייר מדיניות זה מתמקד בהתנגדויות הנובעות מגורמים חברתיים, תוך התמקדות במקרי בוחן של
מוסדות ציבוריים בעיר תל אביב-יפו. הנייר בוחן את אופן הקצאת שטחי הציבור במרחב העירוני
ואת יחסי הגומלין בין המדינה, הרשויות המקומיות והתושבים והשפעתם על עיצוב המרחב
העירוני. מתוך ריכוז השימושים הציבוריים ומיפו ים בעיר תל אביב-יפו, עולה כי מרבית השימושים
המעוררים יחס שלילי מצד התושבים ממוקמים בשכונות שבדרום העיר תל אביב-יפו ומזרחה, וככל
שמצפינים – ריכוזם פוחת. בנוסף, השימושים השנויים במחלוקת הממוקמים בצפון העיר, מקורם
בשימושים שלא ניתן להימנע מהם, כגון תחנות משטרה וכיבוי אש...
