ראיון עם פרופ' משה צבירן עם סיום תפקידו כדקאן הפקולטה

פרופ' צבירן נולד בתל אביב וחי בה כל חייו, עם הפסקה קצרה של מספר שנים בהן גר ועבד בארה"ב. הוא נשוי לרחל מעל ל-40 שנה ויש להם שלושה ילדים  - מירב, אורי ושרון, ושלושה נכדים. "זכינו לשלושה ילדים מדהימים", אומר משה, "ביתי הבכורה התחילה לאחרונה תפקיד חדש כמנהלת משאבי אנוש בסטארט-אפ אחרי שנים רבות בעולם הייעוץ והתגמול ותפקידים בעולם הקורפורייט, ובנוסף יש לי תאומים - בן ובת - שחוגגים השנה 30 וגם הם בונים קריירה מבטיחה אחרי שסיימו את לימודיהם".

משה, ספר מעט על הקריירה והעבר המקצועי שלך

"לאורך השנים שילבתי בין מחקר וקריירה אקדמית לבין ניהול עסקי. בהיבט האקדמי, שהיה עיסוקי העיקרי, עסקתי במחקר והוראה בתחומי מערכות מידע וניהול עוד מאז לימודי הדוקטורט ונהניתי מאוד משניהם. במקביל, כבר בעת לימודי הדוקטורט, הקמתי חברה שעסקה בסקרי שכר ובייעוץ וליווי חברות בנושאים רבים בתחום התגמול וכמו כן כיהנתי כדירקטור במספר חברות ציבוריות ופרטיות. כשהתמניתי לתפקיד סגן הדקאן של הפקולטה, עוד בשלהי כהונתו של פרופ' בנינגה ז"ל, הבנתי שכדי להצליח אני צריך לתעדף בין עיסוקי והחלטתי לבחור באקדמיה. תחילה מיניתי לחברה מנכ"לית שכירה, אבל בסופו של דבר מכרתי את החברה לפני כעשור והקדשתי את מלואו זמני לניהול הפקולטה תוך כדי שאני משלב בעבודתי – תחילה כסגן דקאן ולאחר מכן כדקאן הפקולטה -  את כל התובנות הניהולית שצברתי."

אם תהיתם אם משה שמח על הצעד, אולי תרצו להפנים את הטיפ הזה: "אני מאוד שמח על הצעד שעשיתי, ושמחה זו נובעת מתובנה כי אי אפשר לעשות הרבה דברים בצורה הכי טובה שרוצים. כדי להצליח חשוב להתמקד בדבר העיקרי כי יש לנו בסה"כ 24 שעות ביממה.

בהמשך, שוחחנו עם פרופ' צבירן על תחביביו מחוץ לאקדמיה: "העבודה הפכה להיות גם התחביב שלי ולמען האמת אני מאוד נהנה ממנה, והדברים האחרים הם לא באותה רמת מחויבות וקשר. לצערי אין לי הרבה זמן פנוי מעבר לדקאנות, משפחה וחברים אבל אני מקווה שכשתגמר הדקאנות יתפנה לי יותר זמן ואז אוכל לעבוד על זה."
 

אנחנו יודעי דבר, לכן אנחנו יודעים שפרופ' צבירן הוא גנן חובב ומנצל כל רגע פנוי, בעיקר בסופי שבוע, כדי לטפח בביתו גינה לתפארת, ונהנה מכך מאוד (את זה ספרו לנו מקורביו)....

ספר על הישגים אקדמיים משמעותיים במיוחד מתקופת כהונתך

"ההישג האקדמי הראשון הולך 30 שנה אחורה, והוא תוצר של שורת מחקרים בתחום בקרת גישה וסיסמאות שעשיתי בעת ששהיתי באוניברסיטת הצי בארה"ב, בתחילת דרכי האקדמית. עבודותיי בתחום זה הניבו את גישת הסיסמאות הקוגניטיביות שנועדה לגשר בין הצורך ליצור סיסמאות שקל לזכור לצורך שיהיו קשות לניחוש. בבסיס השיטה המשתמש מגדיר שאלה או סדרת שאלות שקשורות לתודעה ולזיכרון שלו ושבסבירות גבוהה אדם זר לא ידע את התשובות לשאלות אלו (כגון: שם המורה בכיתה א' , שם החברה או החבר הראשון שלכם, ועוד). הגישה הוכיחה את עצמה ומשמשת עד היום כמעגל השני של בקרת גישה במגוון רחב של שימושים אך מכיוון שפותחה עבור הצי האמריקאי, אין עליה זכויות יוצרים ומעולם לא זכיתי לתמלוגים בעבורה....

בתקופת כהונתי כדקאן היו לפקולטה ולי הישגים רבים אך ההישג המהותי, לדעתי, היה גיוס של 20 חברי סגל איכותיים, בנוסף לאלו שהצטרפו בתקופת קודמי בתפקיד, כשהייתי סגן הדקאן. יחד בנינו פה פקולטה צעירה, דינמית ותוססת עם מרצים מצוינים שפיתחו וחיזקו תחומים חדשים כגון: כלכלה התנהגותית, ניהול טכנולוגיה, ביג דאטה ולמידת מכונה, ניהול יזמות וחדשנות, ניהול ומימון נדל"ן ועוד.

הישג נוסף הוא ריענון תכניות הלימודים בכל התארים- מרמת התואר הראשון בניהול וחשבונאות, עבור לתכניות התואר השני ועד לתכנית הדוקטורט. הקפדנו ליצור עומק אקדמי ומתודולוגי לצד חיבור עולם הידע האקדמי לעולם המקצועי."

ולבסוף, בהיבט הפיזי, אנחנו בישורת האחרונה של בניית הבניין החדש שלנו, בניין לורי לוקיי, שנבנה בצמוד לבנין הנוכחי ויושלם בעוד מספר חודשים. הסטודנטים והסגל בפקולטה יזכו בבניין חדש ומודרני עם כיתות לימוד חדישות ומצויידות.  בנוסף, השלמנו את שיפוצן של כל כיתות הלימוד בבניין רקנאטי ומיד לאחר השלמת הבנין החדש גם בניין רקנאטי הותיק, שבקרוב "חוגג" 60 שנה, יעבור שיפוץ ומתיחת פנים משמעותית.

מהו הסיפור הכי מפתיע שקרה לך בזמן תקופת כהונתך?

"ככלל, אחד מתפקידיו של הדקאן הוא לסייע בגיוס תורמים לפקולטה ובשמירה על מערכת יחסים טובה וקרובה עימם ואכן, אני מרגיש שאחת ההצלחות שלי כדקאן הייתה לבנות מערכת יחסים חמה שמבוססת על אמון מול כל תורמיי הפקולטה.

"היו לי הרבה הפתעות בתקופת כהונתי אבל ההפתעה הכי גדולה הייתה כשבאתי לגייס את התרומה הראשונה. נפגשתי עם תורם בניו יורק שלפני כן, בתקופתו של קודמי בתפקיד, תרם לפקולטה קרן מלגות בסך מיליון דולר ונציגינו בארצות הברית הסבירו לי שהוא שוקל להגדיל קצת את תרומתו. התורם היה יהודי כמעט בן 90 ובפגישתנו ניהלנו שיחה על ניהול ועל השקעות ואחר כך נדדנו לייעוד המלגות. ממצב ראשוני, בו הוא התכוון לתרום מלגות המיועדות לסטודנטים ממגזר ספציפי בלבד, שכנעתי אותו, טיפין טיפין, על חשיבות התמיכה במגזרים נוספים עד שהגענו למעגל רחב שכולל מגזרים שונים ומגוונים. בסוף השיחה הוא עצר אותי, אמר ש'הבין את הראש שלי', ובחיוך רחב אמר שבמקור התכוון לתרום לפקולטה 200 אלף דולר אך במקום זה החליט בו במקום לתרום שני מיליון דולר למנעד רחב של מגזרים. הייתי ממש מופתע וגאה בהישג זה אך לצערי הסיפור לא חזר על עצמו עם תורמים אחרים..."

איך התמודדת עם אתגרים בכהונה?

"אני מאמין גדול בשכל ובידע המצרפי ובהתאם, בכל אתגר שניצב בפניי, הייתי קודם כל, מתייעץ עם גורמים שונים בפקולטה כדי לשמוע דעתם. לאחר מכן הייתי סוגר את הדלת בלשכה, יושב ומנתח את כל החלופות וכל האפשרויות, בודק תרחישים אפשריים ואת השלכותיהם ומנסה לקבל את ההחלטה הנכונה.
ברמה הפרקטית החלטות רבות גבו מחיר של מתח רב ולילות חסרי שינה מרוב לחץ. אף פעם לא ידעתי אם ההחלטה שקבלתי היא אכן נכונה, בהרבה מקרים לקחתי סיכונים ולצערי גם חלק מההחלטות התבררו כשגויות אך על זה נאחזתי תמיד בתובנה שקבלתי מהורי שלימדו אותי ושיננו בפני שוב ושוב שטעויות הן חלק מהחיים ושמי שלא עובד לא טועה".

טיפ לסטודנטים בהווה ובעתיד
"הטיפ שלי למועמדים שעומדים בפני החלטה על בחירת מסלול לימודים - אם אתם רוצים לבנות קריירה איתנה – תדאגו שהבסיס לכך יהיה איתן. אל תעשו לעצמכם הנחות ואל תחפשו את הנתיב הקל לקבלת תואר, אלא חפשו את הנתיב שייתן לכם את הערך המיטבי לקראת הקריירה שאתם שואפים אליה. אחרי שמסיימים את הלימודים יש עשרות שנות קריירה והלימודים מהווים את הבסיס לקריירה שלמה.

לסטודנטים העכשוויים, הטיפ שלי הוא לקחת את הלימודים ברצינות. תכניות הלימודים כאן נבנו על בסיס ידע מצטבר של עשרות שנים ותואמות את מה שמקובל בעולם ואת מה שאנחנו חושבים שהוא הבסיס הנכון לקריירה שלכם. לא בהכרח כל קורס יהיה מעניין בעיניכם, או שתוכלו להבין מיד מהן התועלות שתצמחנה ממנו, אבל יכול להיות שלאורך הקריירה תבינו שחלק מהקורסים שבכלל לא הבנתם למה אתם צריכים אותם יהיו בסופו של דבר החשובים ביותר. כך, גם כאשר לחלק מהקורסים אין לכאורה ערך פרקטי-יישומי ישיר, הם מיועדים לעודד את החשיבה ותהליכי קבלת ההחלטות וזה לכשעצמו חשוב, ואני מאמין שתבינו זאת בהמשך החיים".

מה התוכניות הלאה - המקצועיות והאישיות לעתיד?

"קודם כל, לצאת לחופשה למשך כחודש. זו הפעם הראשונה בשני העשורים האחרונים שאני יוצא לחופשה בה אני לא אחשוב על עבודה. לאחר מכן, אני מתכנן לחזור לעבודה ולנהל מספר פרויקטים, חלקם ברמת האוניברסיטה וחלקם ברמת הפקולטה. ברמת האוניברסיטה מדובר כרגע בשני תחומים מרכזיים: האחד הוא להגביר את הפעילות בנושא מערך היזמות והחדשנות האוניברסיטאי שאני עומד בראשו, וליצור באוניברסיטה אקוסיסטם אקטיבי לעידוד יזמים ולהצמחת סטרטאפים.
במישור השני, אני הולך לנהל את "תכנית בלומברג-סגול למנהיגות עירונית" שמיועדת להכשיר את ראשי הערים וצוותי ההנהלה ברשויות המקומיות בישראל.

ברמת הפקולטה אני אמשיך לנהל את מכון קולר ליזמות וחדשנות ולפתח רשת של שיתופי פעולה  -  Coller Venture Network – עם מוסדות מובילים בעולם. אמשיך גם לשמש כעורך הראשי של "חידושים בניהול" – כתב העת האקדמי של הפקולטה, וכן להרצות מדי פעם בתכניות השונות של הפקולטה ושל להב."

מילות סיום

"אין לי ספק שבשנות כהונתי כדקאן ולפני זה כסגן הדקאן הפקולטה עשתה קפיצת דרך משמעותית ועל זה אני חב תודה גדולה לעמיתי בפקולטה וגם להנהלת האוניברסיטה שסייעו בכך. אני משוכנע שהדקאן הנכנס, פרופ' דן עמירם, מביא עמו יכולות רבות ומרץ נעורים שייקחו את הפקולטה לדברים הגדולים הבאים ולשיאים חדשים. אני כמובן ממשיך לראות בפקולטה את ביתי ולא נפרד אלא ממשיך בעשייה משמעותית ומצפה להמשך".