האם בבחירות הבאות נצביע באמצעות בלוקצ'יין?

השאלה אם ישראל צריכה לאמץ בחירות דיגיטליות מבוססות טכנולוגיית בלוקצ'יין עמדה במרכז כנס שנערך ע"י מכון חוגג למחקר ביישומי בלוקצ'יין בפקולטה לניהול, שהתקיים על רקע הצעת החוק שביקשה לאפשר לנציגי המפלגות להציב מצלמות בקלפיות במהלך הבחירות האחרונות, בעקבות טענות לזיופים בקלפיות.

02 אוקטובר 2019
האם בבחירות הבאות נצביע באמצעות בלוקצ'יין?

האם בעתיד הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות יתקיימו בשיטה אלקטרונית? במרבית המדינות בעולם ההצבעה היא עדיין ידנית, ויש מדינות שהטמיעו טכנולוגיות בתהליך ההצבעה אך נסוגו. עם זאת, מומחים לבלוקצ'יין סבורים כי זאת תהיה הטכנולוגיה שתפתור את הבעיות בהצבעה הממוחשבת.

"אין לדעת כמה זמן זה ייקח, אבל אין לי ספק שבחירות מבוססות בלוקצ'יין יהיו אחד היישומים החשובים של הטכנולוגיה הזאת, אם נסתכל מחוץ לזירה הפיננסית", אמר פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול באוני' תל אביב. הדברים נאמרו בכנס "האם ישראל צריכה להצביע בעד בחירות דיגיטליות מבוססות טכנולוגיית בלוקצ'יין?", שנערך ע"י מכון חוגג למחקר ביישומי בלוקצ'יין בפקולטה לניהול.

 

ד"ר ארי אחיעז, שמונה באחרונה לתפקיד מנהל המכון, אמר "בחירות דיגיטליות מרחיבות את הנגישות של הבוחרים, כך שישתתפו יותר מצביעים. הבחירות הדיגיטליות הן יעילות יותר, ספירת הקולות נעשית בזמן אמת, ובטווח הארוך הן גם עשויות לחסוך כסף. שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין מסייע גם במניעת זיופים. ואולם, יש עדיין אתגרים שיש להתמודד איתם ולתת להם מענה מכיוון שמדובר בתהליך מורכב. יש להביא בחשבון, בין השאר, סוגיות כמו הגנה על מידע ושמירה על פרטיות הבוחר. המטרה שלנו כמכון מחקר היא להמשיך לפתח שיח, ולהציע פתרונות שיובילו ליישום מתאים ובטוח במעבר לבחירות דיגיטליות בעתיד."

 

דובר נוסף בכנס שהביע תמיכה ברעיון של שימוש בבלוקצ'יין במערכת בחירות אלקטרונית הוא משה חוגג, איש העסקים שתרם להקמת מכון הבלוקצ'יין. "בלוקצ'יין היא הטכנולוגיה הכי פוליטית שאני מכיר," אמר חוגג, "לפני כמה ימים נערכו הבחירות לעיריית מוסקבה. למיטב ידיעתי, היו אלה הבחירות האלקטרוניות הראשונות אי פעם שנערכו ברוסיה והן התבססו על בלוקצ'יין. אף שרוב המשתמשים במערכת לא יודעים על הטכנולוגיה ולא אכפת להם ממנה, לדעתי זהו שימוש טוב בטכנולוגיה. הבוחרים יכלו להצביע באמצעות הטלפון או המחשב במקום להגיע לקלפי, וזה הגדיל את שיעור ההצבעה בבחירות.

שוחחתי באחרונה עם אחד הבכירים בממשלת ישראל על היתרונות של הצבעה דיגיטלית בבחירות והוא אמר לי שהוא חושב שזה רעיון מצוין, אבל אחרי שבוע הוא חזר אליי ואמר 'זה לא יקרה אף פעם'. כששאלתי אותו למה, הוא הסביר לי: 'כי זה לוקח את הכוח מידי הקומבינטורים'. ובכן, גם אם הרעיון הזה לא ייצא לפועל בשנים הקרובות - אני מאמין שזה יקרה בדור הבא."

 

מוסקבה היא כמובן לא המקום הראשון בעולם שמנסה מערכת בחירות אלקטרונית. פרופ' אור דונקלמן, מומחה לקריפטוגרפיה ואבטחת מידע מהחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, התייחס לכך בכנס בהרצאה מעניינת שכותרתה "מדוע בחירות הן כה מסובכות". דונקלמן דיבר על הסיכונים הרבים הטמונים בכל מערכת בחירות, שלדבריו אף עלולים להחריף במערכת בחירות דיגיטלית. "הקונצנזוס בין חוקרי הסייבר כיום הוא שהצבעה אלקטרונית אינה רעיון טוב", אמר. הוא הזכיר כי כבר נעשה שימוש בעבר במערכות אלקטרוניות בבחירות לפרלמנט בברזיל וגם באסטוניה, אבל לדעתו לא בטוח שהתועלת במערכות כאלה עולה על החסרונות. לדבריו, "בכל מערכת בחירות דמוקרטית עלולות להתעורר בעיות הנוגעות לזיהוי המצביעים, זיוף פתקי הצבעה, פסילת פתקים, מניפולציה בספירת הקולות בקלפיות, דיווחים שקריים על ספירת קולות, שגיאות בהודעות לבוחרים או ברשימת הבוחרים, ובמקומות מסוימים גם אפליה נגד מצביעים לא רצויים. בחירות הן מערכת מסובכת מאוד וכשמדינה משנה שיטת בחירות, זה גורם לזעזועים," אמר דונקלמן. "יש להביא בחשבון הרבה נקודות תורפה אפשריות במערכת וכל חוליה בשרשרת עלולה להיות מותקפת. לכל הצדדים במערכת עשויים להיות אינטרסים שמתחרים זה בזה."

 

גל לנדאו-יערי, מנהלת המחקר של מכון חוגג, הנחתה בכנס פאנל שדן בשאלות הנוגעות לאימוץ טכנלוגיית הבלוקצ'יין במערכת בחירות אלקטרונית. בדיון השתתפו: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ' אביתר מתניה, מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' אהוד שפירא, מהמחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן למדע ועידו שדה-מן, מייסד ונשיא קרן הבלוקצ'יין Saga.

פרופ' שפירא סיפר כי הוא עובד בימים אלה על פרויקט להקמת "תשתית להתנהלות דמוקרטית ברשת", ברמה עולמית. לדבריו, האתגר הראשון בפרויקט הוא התמודדות עם ריבוי הזהויות במרחב הדיגיטלי ולשם כך נעשה שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. "כשהסתכלתי על הארגון המבוזר האוטונומי(DAO)  של את'ריום, זאת היתה המערכת הראשונה שבה ראיתי פתרון לבעיה הזאת", אמר. "אנחנו חותרים לכך שלכל אדם שישתמש במערכת תהיה זהות מקורית אחת, כדי לממש את הערך של שוויון. בלוקצ'יין אינו שוויוני עד שלא נפתור את בעיית הזהות המקורית."

 

פרופ' מתניה, שכיהן בעבר כראש מערך הסייבר הלאומי, אמר בדיון כי אף שהוא מאמין בטכנולוגיה, הוא לא היה ממליץ לממשלת ישראל לעבור לבחירות אלקטרוניות. "לפני שהמדינה מאמצת טכנולוגיה חדשה בתהליכים שהם קריטיים כמו בחירות או בתשתיות חיוניות, צריך ללמוד מהניסיון ומהפקת לקחים במקומות אחרים בעולם במשך כמה שנים, ורק לאחר מכן להטמיע בארץ", אמר.

לכתבה המלאה בגלובס

צור קשר תואר ראשון
 

מתעניינים בלימודים?

 
 *
 *
 *
 *
מתעניין בתכנית *

 
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive